שאלות
נפוצות
האם אפשר לקבל משכורת מעבודה ועדיין לקבל קצבת נכות?
בשנת 2008 נחקק חוק לרון שמאפשר למקבלי קצבאות לעבוד בשוק החופשי ועדיין לקבל קצבה.
בעקבות יישום החוק, מקבל קצבת נכות שייצא לעבוד לא יפגע מכך וימשיך לקבל קצבה מלאה עד לגובה הכנסה מסוים, אשר לאחריו תופחת הקצבה באופן הדרגתי ככל שהשכר מעבודה יעלה. בכל מקרה של יציאה לעבודה, ההכנסה הכוללת מעבודה ומקצבה תהיה תמיד גבוהה יותר באופן משמעותי מהקצבה בלבד.
סכום ההכנסה המשפיע על הקצבה משתנה בהתאם לדרגת אי הכושר והמצב המשפחתי. לצורך הבדיקה תוכלו להשתמש במחשבון חוק לרון או לעיין בטבלאות הבאות:
ניתן גם להוריד קובץ נגיש עם כל הטבלאות בלחיצה כאן
מי זכאי/ת לקצבת נכות?
מוסד הביטוח הלאומי יחליט אם המבוטח "נכה" ויקבע את דרגת אי הכושר בהתאם לחוות הדעת של רופא מוסמך מטעמו. דרגות אי הכושר האפשריות הן: 60%, 65%, 74% ו־100%.
דרגת אי הכושר נקבעת על פי הפגיעה ביכולת ההשתכרות והעבודה של הפונה.
בחלק מהמקרים, תקבע דרגת אי כושר זמנית כל עוד ישנה אפשרות לשיפור במצב הפונה או בהשלמת הטיפול או השיקום שלו. במקרה זה, תיבדק שוב דרגת אי הכושר לקראת תום פרק הזמן שנקבע לנכות הזמנית.
אובדן כושר פחות מ- 50% אינו מזכה בקצבה.
האם יש סיוע או הטבות נוספות מעבר לקצבה?
מקבלי קצבת נכות כללית המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאים לשירותים והטבות ממשרדי הממשלה השונים בהתאם לאופי הנכות וחומרתה.
פטור מתשלום דמי ביטוח - מקבל קצבת נכות כללית בשיעור של 75% ומעלה לצמיתות או באופן זמני לתקופה רצופה של שנה לפחות זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי מהקצבה ומהכנסה שלא מעבודה, בתקופה שבה הוא מקבל את הקצבה.
לפירוט מידע נוסף אם העובד שכיר/עצמאי או שאינו בכל הכנסה אחרת לחצו כאן - פטור מתשלום דמי ביטוח
מי זכאי לקבל תעודת נכה ואיך מקבלים אותה?
מי שמקבל מהביטוח הלאומי אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבה לשירותים מיוחדים, קצבה לילד נכה, קצבת ניידות, פיצוי לנפגעי גזזת, פיצוי לנפגעי פוליו.
מהן הזכויות של מקבלי קצבאות הביטוח לאומי במוסדות וארגונים אחרים?
הביטוח הלאומי דואג להנחות והטבות לאורך כל הדרך למקבלי הקצבאות.
לחצו כאן לפירוט השירותים הניתנים לפי הקצבה: מיצוי הזכויות במלואן
סיוע בשכר דירה
מקבלי קצבת נכות כללית עשויים להיות זכאים לסיוע במימון שכר דירה עבור דירה שהם שוכרים בשוק הפרטי. לפרטים נוספים על תנאי הסיוע- המדריך לקבלת סיוע בשכר דירה.
כמו כן תוכלו לחשב את סכום הסיוע הזכאי לכם - טבלת סכומי הסיוע בשכר דירה.
במקרה של נפגעי נפש במלחמות או בפעולות איבה, משרד הביטחון הוא שקובע אחוזי נכות וגודל קצבה.
על מנת לבקש הכרה בנכות ע"י המוסד לביטוח לאומי, יש למלא טופס בקשה לתביעת נכות כללית - ולהגישו לסניף המוסד לביטוח.
מה זה סל שיקום?
מי שהוכר כנפגע נפש, זכאי לקבל בחינם שירותי סל שיקום מטעם משרד הבריאות. במסגרת סל שיקום ישנם שירותים במגוון תחומי חיים כגון: דיור, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי, אשר מותאמים לכל אחד לפי צרכיו והעדפותיו.
מטרת השירותים הינה להגביר את יכולת ההשתלבות של מתמודדים נפגעי נפש בקהילה וליצור עבורם תשתית שיקומית מתאימה להתפתחות בתוך הקהילה, בדרגה מרבית של עצמאות, כבוד ואיכות חיים.
מי זכאי לסל שיקום?
גילאי 65-18, אשר אושרה להם לפחות 40% נכות נפשית ע"י ביטוח לאומי.
כמו כן, זכאות אפשרית במקרים חריגים גם לאנשים אשר אינם מוכרים כבעלי אחוזי נכות מביטוח לאומי, ואשר יש בידם קביעה לאחוזי נכות תואמים שנערכה ע"י פסיכיאטר שהוסמך ע"י משרד הבריאות.
איך מגישים בקשה?
בקשה לסל שיקום נעשית באמצעות הגשת טופס ע"י אחד מהגורמים הבאים:
- עובד סוציאלי מטפל
- מתאם טיפול בלשכת הפסיכיאטר המחוזי או בתחנה לבריאות הנפש
- גורם מטפל מקצועי אחר בתחום בריאות הנפש
- במידה ואין אחד מהגורמים הנ"ל, ניתן לפנות באופן עצמאי
לרכזי סל שיקום המחוזיים.
לטופס הבקשה יש לצרף מסמכים וחוות דעת כמפורט בו.
לאחר הגשת טופס הבקשה לשירותי סל שיקום, מתכנסת וועדה בנוכחות מקבל השירות הפונה, אשר מטרתה להתאים את השירותים השונים באופן מיטבי ולשביעות רצונו של הפונה.
רשימת טלפונים וכתובות של מחוזות השיקום האזוריים.
הורדת טופס הפנייה לוועדת שיקום אזורית
אילו שירותים יש במסגרת סל שיקום?
תעסוקה
החשיבות הרבה של תעסוקה ופרנסה מוכרת וידועה ומקבלת ביטוי נוסף כאשר מדובר במתמודדים נפגעי נפש. תעסוקה ופרנסה מגדילים את שביעות הרצון ואת הדימוי העצמי של המתמודד ושוברים את מעגל העוני והתלות. יש בכך כדי לתרום לביטחון העצמי ולהעצמת המתמודד בדרך להשתלבותו בקהילה ובקרב האוכלוסייה הכללית.
בנוסף לכך, תעסוקה מאפשרת, בין היתר, הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים ולפיתוח המיומנויות הבין אישיות.
תעסוקה נתמכת
ליווי מקצועי בתהליך החיפוש והשילוב בעבודה בשוק החופשי בתנאים המתאימים לרצונותיו, יכולתו ולכישרונותיו של המתמודד.
במסגרת זו נעשה שילוב במקומות עבודה רגילים ובשכר רגיל, למעט מקרים מסוימים בהם יכולת העבודה מופחתת.
קראו עוד על שירות תעסוקה נתמכת ב"דרך חדשה"
יזמות עסקית
ליווי מקצועי בהקמת ו/או קידום עסק עצמאי, אשר נוסד ביוזמתו ומבחירתו של המתמודד. במסגרת הליווי ניתנים כלים לניהול העסק מבחינה תפעולית, כלכלית וחשבונאית מול רשויות המס השונות.
קראו עוד על שירות יזמות עסקית ב"דרך חדשה"
תעסוקה מעברית
תעסוקה מעברית היא מסגרת תעסוקתית לתרגול והתנסות בהיבטים השונים של עולם העבודה עבור מתמודדים העוברים מתעסוקה מוגנת לתעסוקה בשוק החופשי. התרגול נעשה באופן הדרגתי ותוך ליווי צמוד.
קראו עוד על שירות תעסוקה מעברית ב"דרך חדשה"
מפעל מוגן
מסגרת תעסוקה שיקומית מוגנת למתמודדים נפגעי נפש הפועלת בתנאים מוגנים ובליווי צמוד של צוות מקצועי. המסגרת מאפשרת למתמודד לתרגל מיומנויות תעסוקתיות ולעבוד בהתאם לכישוריו ויכולתו.
מועדון תעסוקתי
מסגרת טרום תעסוקתית, המשלבת פעילות חברתית, לימודית, והקנית מיומנויות תעסוקתיות. מיועד למתמודדים נפגעי נפש המתקשים להשתלב במסגרות תעסוקה אחרות.
דיור
דיור שיקומי בקהילה - השירות ניתן לדיירים המתגוררים בדירות שבבעלותם, הגרים בשכירות הממומנת באופן עצמאי מטעם החברות המשכנות, או דירות המופעלות ע"י עמותות. הדיירים מתגוררים בקהילה, מתפקדים באופן עצמאי, אך זקוקים להדרכה וליווי.
שירותי הדיור הנתמך ניתנים ברמות שונות של תדירות בהתאם לצורך וניתנים באמצעות צוות מלווה הכולל עו"ס ומדריך שיקום.
שירותי סומכות
שירות "סומכות" המוצע לאנשים המתגוררים בקהילה (לא בדיור שיקומי) במטרה לסייע בהתארגנות, ניהול משק בית, היגיינה אישית וסביבתית, קניות וכו'. השירות ניתן לתקופה מוגבלת (חצי שנה) בהיקף של עד 4 שעות שבועיות.
הוסטל כוללני
השירות נועד לשמש כמסגרת תומכת לנפגעי הנפש המתגוררים בקהילה, אך זקוקים לתמיכה וליווי מוגבר בהוסטל הכוללני.
ישנו שירות של רופא פסיכיאטר ואחות, וכן תכנית תעסוקתית כגון ריפוי בעיסוק.
הוסטל רגיל
השירות נועד לשמש כמסגרת תומכת לנפגעי נפש המתגוררים בקהילה. הדיירים מגלים עצמאות ברוב תחומי החיים. עובדים בקהילה. לדיירים יכולת לבצע קניות ולהכין ארוחות תוך הדרכה של אנשי הצוות. הוסטל משולב - הוסטל בו, מתגוררים דיירים אשר זקוקים להוסטל כוללני או להוסטל מתוגבר. חלק מהדיירים יוצאים לתעסוקת חוץ ולחלק תכנית יום במסגרת ההוסטל.
חברה ופנאי
שירותי התמיכה החברתית הינם חלק אינטגראלי של תוכנית השיקום של מתמודדים החיים בקהילה. מטרת השירותים היא לתמוך בהשתלבות האדם בסביבתו בהתאם לצרכיו, מטרותיו ורצונותיו, להפחית את הבדידות החברתית של האדם ולהרחיב את היכולת לקיים יחסי גומלין עם הזולת.
שירותי חונכות
מטרת השרות של "חונכות שיקומית" היא לסייע בפיתוח קשרים חברתיים, העשרת תחום החברה והפנאי, והעצמה.
מועדון חברתי
מיועדים לבילוי שעות הפנאי, למתן הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים ולהרחבת המעגל החברתי. ליצירת פעילויות משותפות של חברים.
תוכנית "עמיתים"
פרויקט משותף של משרד הבריאות והחברת למתנ"סים אשר מטרתו לסייע למתמודדים נפגעי נפש להשתלב בחוגים, תכניות העשרה ובפעילויות השונות של המתנ"סים.
השכלה
השלמת השכלה
שירות שיקום של השלמת השכלה נועד לסייע למתמודדים להשלים את השכלתם וזאת בהתאם לכישוריהם ורצונותיהם, כדי לממש יכולות לימודיות ולקדם את שילובם בקהילה.
במסגרת תכנית זו ניתן סיוע בהפניה ובמימון למסלולי הלימוד הבאים:
- תעודת גמר תיכונית, 12 שנות לימוד
- השלמת בגרויות
- אולפנים – לימוד עברית באולפן שלב א' ושלב ב'
- קורס הכרת המחשב – ברמת יח' לימוד אחת
- תוכניות תהילה – תעודה ללומד המבוגר
ניתנת אפשרות ללמידה בשילוב בכיתות רגילות או בקבוצות ייחודיות למשתקמים.
תכנית הלימודים מותאמת למתמודד וניתנת תמיכה על ידי המלווים בכל אזור.
חונכות אקדמאית
תוכנית זו נותנת מענה לסטודנטים מתמודדים. התוכנית מקנה אמצעים לחיזוק מיומנויות למידה בסיסיות, ותמיכה מקצועית בהתנהלות בסביבה האקדמית. השירות ניתן באמצעות חונכות אישית.
טיפולי שיניים
נפגעי נפש אשר קיבלו על כך אישור מטעם ועדת השיקום האזורית, מקבלים טיפולי שיניים בעלות מופחתת משמעותית במרפאות שיניים אשר נמצאות בהסדר עם משרד הבריאות.
אילו זכויות יש לעובדים בעלי מוגבלות?
לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, אדם עם מוגבלות הוא זה שיש לו לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בגללה תפקודו מוגבל באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
איסור הפליה
אסור למעסיק להפלות עובד על רקע הנכות או המגבלה ממנה סובל, או על רקע נכות של בן משפחה של העובד. האיסור מייחס לנושאים כמו קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרות, פיטורים ופיצויים, הטבות בגין פרישה.
יחד עם זאת, הכישורים והיכולות של המועמד לעבודה, לרבות הפיזיים, צריכים להתאים לתפקיד המיועד ולכן העדפת עובד ללא מוגבלות אינה בהכרח הפליה.
התאמות במקום העבודה
לפי החוק, על מעסיק שבחר להעסיק עובד בעל מוגבלות, לבצע התאמות בסביבת העבודה עד כמה שניתן ומבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי.
ההתאמות הנדרשות מתייחסות להתאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה.
החוק נועד לעמוד על זכויות עובדים בעלי מוגבלות, אך עדיין לוקח בחשבון את המעסיק ולכן מגדיר את ביצוע ההתאמות במידה סבירה ולפי יכולתו של המעסיק ברמה הכספית תוך התחשבות בגודל העסק, היקף פעילותו, מספר העובדים וכדומה.
בתנאים מסוימים, המדינה משתתפת במימון ביצוע ההתאמות במקום העבודה.
שכר ותנאי עבודה
לעובדים בעלי מוגבלות יש זכות להתפרנס ככל אדם. בהיעדר קביעה אחרת על המעסיק לשלם לעובד בעל המוגבלות שכר שאינו נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק: 5,300 ₪ לחודש או 29.12 ₪ לשעה. כמו כן עליו להחיל את כל התנאים המתקיימים מכורח יחסי עובד מעביד לרבות מניין ימי חופשה ומחלה, הפרשות לקופות גמל וכו׳.
יחד עם זאת, עובד בעל מוגבלות אשר תפוקת העבודה שלו נמוכה בהשוואה לתפוקה נורמטיבית ממוצעת, יכול להשתכר בשכר מותאם לפי התפוקה. כלומר, שכר המינימום של העובד בעל יכולת התפוקה המופחתת, יהיה באותו שיעור התפוקה, לדוגמא: תפוקה של 50%, שכר המינימום יהיה 50% גם הוא. יתר תנאי ההעסקה נשארים ללא שינוי.
כדי לקבוע רמת תפוקה יש להזמין ועדת התאמה של משרד הכלכלה לצורך ביצוע אבחון ומתן האישור הרשמי. ללא אישור ממשרד הכלכלה אסור לפגוע בשכר של עובד בעל מוגבלות.